צלם עיתונות - יוצר דוקומנטרי - כתב רדיו - טייל

בדרך אל הכפר קזבקי חשבתי כמה המקום נידח, היה לי ממש פנטזיה על כמה בתים חזיר שמן ופרות מלחחות עשב. במציאות כשהגעתי ראיתי מקום די מפותח,  הכל יחסי כמובן.

לאחר חיפושים כמעת נואשים  בעיר הבירה טביליסי לא מצאתי גז לגזייה הקטנה שלי. בחיפושי בקזבקי אחרי בלון גז קטן הביאו לי מצית לסיגריות, ניסיתי להסביר עם הידיים שאני מחפש בלון גז קטן לבישול וקיבלתי קצף גילוח, עגבניות, עוגות, סירים ושאר חפצים משונים. מה שלא עשיתי רק חיזק את המחשבה "לעזזל למה לא הבאתי כהליה". זקנה אחת אפילו הביאה לי גזיה גדולה, 100 לארי היא אמרה עניתי בנימוס והסברתי שזה לא מה שאני מחפש והלכתי לאכול במזנון צדדי.

יום שני 25.7.2011
 כולם ירדו בנחת בשביל שהתפתל ביער בזמן שאני חציתי אותו פעם אחר פעם בולם את עצמי לאחר מספר צעדים וממשיך חזרה אל המדרון החלקלק. בסוף הירידה התלולה נתקלתי בגדר. לאחר שקיבלתי אישור מבעל הבית טיפסתי מעל הגדר ונכנסתי לחצר שהייתה בכפר גרגטי. בעל הבית המופתע מהתייר שהגיע באורך פלא לחצר ביתו, היה אדם מבוגר. הוא ניסה להבין איך הגעתי לחצר שלו ושאל על טיב הדרך ממנה באתי. הייתי עייף אחרי הירידה המטורפת שהביאה אותי לשיחה הזו שהייתה בסיום טיול של יומיים במזג אויר לא יציב אל הקרחון של הר הקזבק.

הר הקזבק מתנשא מעל כל ההרים סביבו וצורתו מעידה על היותו הר געש.  הוא הר הגעש הגבוהה בעולם, ההר השלישי בגובהו בגיאורגיה והשביעי ברכס הרי הקווקז. בעלייה אל הפס (אוכף טופוגרפי) הצופה אל הקרחון פגשנו (אני וגל) משלחת של ספרדים שהביאו לנו את בלון הגז שלהם. הודות להם הצלחנו להכין מרק בפתח האוהל שבנינו בין שתי נהרות שוצפים כשמזג האוויר שוצף אף הוא. בבוקר יום שלישי התעוררנו למזג אויר טוב, השמיים היו בהירים ופסגת ההר הלבנה בהקה באור השמש שזרחה. שני ח'ברה צ'כים שדיברתי איתם בלילה והעברנו יחד שעות של צחוקים נפרדו ממנו כשהתחלנו לעלות בהמשך הדרך אל הקרחון.

הצעד הראשון על הקרחון היה אדיר. הסדק הקטן שראיתי מרחוק התגלה כקניון צר ועמוק שמזרים כמויות גדולות של מים  שהתאימו באופן יחסי לכמות האדרנלין שזרמה בעורקי לאחר שדילגתי מעליו. לא ויתרתי על שתייה של מי הקרחון והדבר היחיד שהעיק עלי באותו הרגע היה המחסור בציוד טיפוס שהיה מביא אותי אל הפסגה הנכספת.
בדרך חזרה אל הכפר קזבקי ירדתי בלי שביל, ככה דרך אדמת הטרשים שכוסתה בצומח צבעוני וריחני. לא רציתי לחזור באותה הדרך בה עליתי והדבר היה משתלם למרות שהדרך הייתה קשה ותלולה יותר. למטה כשהגעתי לכפר אכלתי חצ'פורי והתחלתי להתארגן להמשך המסע הספונטני.

כנסיית טרנטיני tarantini
מכנסיית טרנטיני יש נוף מהיפים בגיאורגיה. ההליכה לכנסייה מהכפר קזבקי וחזרה לוקחת כ-6 שעות, הכנסייה נמצאת על הדרך לקרחון. הטרק מתחיל בכפר גרגטי ממנו עולים דרך היער או דרך שביל הג'יפים המתפתלת. הפרשי הגובה גדולים ולכן יש להיזהר כשעולים או יורדים בעיקר בזמן שיש שלג. הגעה לכנסיה בימי ראשון היא חוויה מעניינת אז תושבים מהאזור ומגיאורגיה כולה עולים לכנסיה. בכניסה לכנסיה נשים מתבקשות ללבוש חצאית וכיסוי ראש, מהגברים נדרש להוריד כובעים.
ניתן לעלות לכנסיה בג'יפ עם 4 מקומות בעלות של כ-50 לארי.

הליכה לקרחון

הליכה מהכפר קזבקי עד לקרחון וחזרה  אפשרית ביום אחד כאשר יוצאים מוקדם בבוקר וחוזרים בשעות הערב המאוחרות.

הליכה לפס הצופה על הקרחון לוקחת יום, את הפס אפשר לזהות ע"פ מבנה קטן מאבני המקום שבראשו יש צלב קטן.

להליכה עד לתחנה המטאורולוגית שבצידו של הקרחון יש להקדיש יומיים. ניתן לישון באוהל (3 עונות) על משטח הממוקם כ1000מ' לאחר הפס, את המקום אפשר לזהות ע"פ קירות אבנים שנבנו ע"י מטיילים כנגד הרוח. אפשר לישון גם בתחנה המטאורולוגית, בתחנה יש תנור עצים ואפשר לבשל עליו.

טיפוס לפסגת הקזבק
בכדי לטפס לפסגת הר הקזבק צריך מדריך וציוד יעודי הכולל ביגוד מתאים גרזני קרח וקרמפונים. אין טיפוס טכני.

בכפר קזבקי יש 2 חנויות שמשכירות גרזנים קרמפונים וחבלים. חנות ראשונה– עולים ברחוב מול תחנת המרשוטקות (תחבורה ציבורית) שבכפר. בסוף הרחוב פונים שמאלה, לאחר כמה בתים החנות תהיה מצד ימין. על הגדר של החנות יש מפה גדולה של האזור. החנות לא פתוחה כל היום, בקיץ 2011 המוכרת גרה מעל גסטאהוס  lala. חנות שניה- מתחנת המרשוטקות הולכים על הכביש לכיוון הכפר גרגטי מיד לאחר הצומת הראשונה נכנסים לחצר שמימין.
עונה לטיול באזור בסביבות יוני- ספטמבר.