גילעד שדה
צלם עיתונות - יוצר דוקומנטרי - כתב רדיו - טייל

יומן מסע מטיול תרמילאי בקווקז בשנת 2011 – חלק ג
כבר כמעט החשיך אז עצרנו ופתחנו את האוהל לצד נחל חביב.
לפנינו עמדה דילמה:
יש עוד כמה ימים בשטח, את מעט הגז שהצלחנו להשיג בנס (בגיאורגיה לא נמכרים בלונים לגזיות) אנחנו חייבים לשמור לאזורים הגבוהים. קר והאוכל שיש לנו לערב מחייב בישול (אוכל חם- עוזר
בשמירת חום הגוף, מרק גם מחזיר נוזלים). אז התחלנו לחפש עצים. לאחר חיפוש ממושך
מצאנו מעט עצים רטובים והסיכוי להדליק אותם היה קלוש.
יש עוד כמה ימים בשטח, את מעט הגז שהצלחנו להשיג בנס (בגיאורגיה לא נמכרים בלונים לגזיות) אנחנו חייבים לשמור לאזורים הגבוהים. קר והאוכל שיש לנו לערב מחייב בישול (אוכל חם- עוזר
בשמירת חום הגוף, מרק גם מחזיר נוזלים). אז התחלנו לחפש עצים. לאחר חיפוש ממושך
מצאנו מעט עצים רטובים והסיכוי להדליק אותם היה קלוש.
ניסיון הראשון: בעזרת אבן מסותתת
לצורת גרזן מאולתר ביקענו את העצים ויצרנו זרדים קטנים. סידרנו את הזרדים בצורת קונוס,
מעליהם עצים עבים יותר, בצד שמנו את שאר העצים כשהם חתוכים. הגפרור בער והאש סירבה
להיתפס.
לצורת גרזן מאולתר ביקענו את העצים ויצרנו זרדים קטנים. סידרנו את הזרדים בצורת קונוס,
מעליהם עצים עבים יותר, בצד שמנו את שאר העצים כשהם חתוכים. הגפרור בער והאש סירבה
להיתפס.
ניסיון שני: במאמצים כבירים הפרדנו את
הזרדים ויצרנו זרדים דקים יותר, סידרנו שוב את הקונוס. הגפרור נדלק, עטפנו אותו עם
הידיים הכנסנו אותו מתחת לקונוס, עם הידיים מנענו מהרוח להפריע לנו, חם באצבע האש
התחילה להיתפס. לאט ובזהירות התחילו לצאת בועות מהעצים והעצים התחילו להתייבש. את שארית המרק האחרונה ניגבנו עם חתיכת לחם.
הזרדים ויצרנו זרדים דקים יותר, סידרנו שוב את הקונוס. הגפרור נדלק, עטפנו אותו עם
הידיים הכנסנו אותו מתחת לקונוס, עם הידיים מנענו מהרוח להפריע לנו, חם באצבע האש
התחילה להיתפס. לאט ובזהירות התחילו לצאת בועות מהעצים והעצים התחילו להתייבש. את שארית המרק האחרונה ניגבנו עם חתיכת לחם.
הדלקת מדורה ובעיקר בתנאי קיצון היא כלי
עזר מהחשובים שהסייר/מטייל זקוק להם בשטח. חימום, בישול, טיהור מים, חילוץ ועוד
שלל דברים יכולים להיות תלויים במיומנות הדלקת האש.
עזר מהחשובים שהסייר/מטייל זקוק להם בשטח. חימום, בישול, טיהור מים, חילוץ ועוד
שלל דברים יכולים להיות תלויים במיומנות הדלקת האש.
כמו כל דבר שאנו רוצים לעשות טוב – כדאי
לתרגל והרבה, ככה שתוכלו להדליק מדורה בכל תנאי השטח שתתקלו בהם.
לתרגל והרבה, ככה שתוכלו להדליק מדורה בכל תנאי השטח שתתקלו בהם.
בפוסט זה אני אגע בבסיס של הדלקת אש ואתמקד בנושא העצים הרטובים.
מה דרוש בכדי להדליק אש
אבן אש/גפרורים/ נר:
אבן אש- הכלי הטוב והיעיל ביותר להדלקה,
הוא לא נכבה ברוחות ורטיבות לא פוגעת בו. מצד שני הוא דורש חומרי הדלקה קטנים
ודקים ומיומנות בשימוש בו.
הוא לא נכבה ברוחות ורטיבות לא פוגעת בו. מצד שני הוא דורש חומרי הדלקה קטנים
ודקים ומיומנות בשימוש בו.
גפרורים- כלי יעיל ושימושי לצורך הבערת
האש. אכסון הגפרורים יעשה בכלי אטום למים על מנת לשמור על יעילותם. קופסה של סרט
צילום (film box) תעשה את העבודה, שימו לב
שאתם לא שוכחים לשים גם את נייר ההדלקה בקופסה. גפרורים יבשים ללא נייר כמעט ולא
שימושיים. אפשר לטבול את הגפרורים בשעווה או כל חומר אטים אחר, כך נהיה בטוחים
שהגפרורים יישארו יבשים.
האש. אכסון הגפרורים יעשה בכלי אטום למים על מנת לשמור על יעילותם. קופסה של סרט
צילום (film box) תעשה את העבודה, שימו לב
שאתם לא שוכחים לשים גם את נייר ההדלקה בקופסה. גפרורים יבשים ללא נייר כמעט ולא
שימושיים. אפשר לטבול את הגפרורים בשעווה או כל חומר אטים אחר, כך נהיה בטוחים
שהגפרורים יישארו יבשים.
נר- יכול להציל את המצב גם בליל סערה גשום במיוחד, היתרון הוא זמן הבעירה שנותן לנו את האפשרות לייבש את הזרדים ולהדליק עצים גדולים יותר.
חומרי בערה ראשונים (סטרטרים(
1. זרדים- ניתן למצוא זרדים יבשים מתחת לשיחים, עצים רחבי עלים
וסלעים. אפשרות נוספת היא לחפש בשכבה התחתונה של מרבדי זרדים בתקווה שמים לא
הספיקו לחלחל אליהם. אם אין אפשר לייבש מעת זרדים ע"י השארתם בתוך בד.
וסלעים. אפשרות נוספת היא לחפש בשכבה התחתונה של מרבדי זרדים בתקווה שמים לא
הספיקו לחלחל אליהם. אם אין אפשר לייבש מעת זרדים ע"י השארתם בתוך בד.
2. כפיסי עץ קטנים ודקים ככול שניתן- מקלפים את השכבה הרטובה
של העץ עד שמגיעים לשכבה היבשה, מחלקים את העץ היבש לרצועות דקות ככל שניתן לאורך
שבין 5 סמ' ל10 סמ'.
של העץ עד שמגיעים לשכבה היבשה, מחלקים את העץ היבש לרצועות דקות ככל שניתן לאורך
שבין 5 סמ' ל10 סמ'.
3. גללים יבשים של אוכלי עשב דוגמת גמלים, יעלים, צבאים, שפני
סלע, פראים, סוסים חמורים וכו'.
סלע, פראים, סוסים חמורים וכו'.
4. צמחים שאפשר לאסוף ולשמור לעת הצורך
א. צמרנית הסלעים, את הצמח אוספים כשהוא יבש וממוללים אותו
היטב בכדי שיהיה נוח להדלקה.
היטב בכדי שיהיה נוח להדלקה.
ב. עפצי לענת המדבר, חומר דליק במיוחד. הבדואים נהגו לאסוף את עפצי לענת המדבר בשקים בעזרת העפצים היו הבדואים מדליקים אש עם אבן צור ומתכת.
ג. קנה מצוי, פריחת הקנה כשהיא יבשה דליקה מאוד ונשרפת מהר לכן חשוב שכאשר מדליקים אותה יהיו שאר החומרים מסודרים מעלייה. ליבת הקנה טובה אף היא לצורך ההדלקה, החיסרון הוא הקושי באיסוף כמות גדולה בזמן קצר.
ד. שרף יבש ומפורר היטב.
ה. עשבים עדינים ויבשים או נסורת.
עצים– יבשים ככל האפשר, לרוב ככל שהעץ קשה וגדול יותר הוא ידלוק יותר זמן אך
יהיה קשה להדליק אותו. עצים רטובים אפשר לקלף עד שמגיעים לליבה היבשה.
יהיה קשה להדליק אותו. עצים רטובים אפשר לקלף עד שמגיעים לליבה היבשה.
ערכת אש– ניתן ורצוי להכין בתיק ערכת אש הערכה צריכה להיות קלת משקל. לערכת האש
כדאי להכניס: 1. אבן אש 2. גפרורים אטומים למים 3. נר מהסוג הארוך השטוחים פחות
נוחים להדלקה 4. צמר גפן/ חומרי בעירה ראשוניים.
כדאי להכניס: 1. אבן אש 2. גפרורים אטומים למים 3. נר מהסוג הארוך השטוחים פחות
נוחים להדלקה 4. צמר גפן/ חומרי בעירה ראשוניים.
שלבים בהדלקת האש
חפירת בור– השלב הראשון בהדלקה הוא חפירת בור, לחפירת הבור יש חשיבות רבה מכמה בחינות.
1. שמירת הטבע, כאשר אנו חופרים בור אנו לא משאירים צלקת וסימנים של מדורות על פני השטח.
2. יעילות- הבור יוצר מיקוד של חום כך שהמדורה יותר אפקטיבית בשונה ממדורה שנמצאת על פני השטח וחום המדורה בורח לצדדים. בדרך זו נחסוך בכמות העץ שנשתמש בו וחום המדורה יהיה גדול
יותר.
יותר.
סידור קונוס– מסדרים את העץ בצורת קונוס בכמה שכבות. הקונוס הראשון יהיה מזרדים או מענפים דקים, מתחת לזרדים נפזר חומר צמחי דק. מעל הקונוס הראשון נסדר קונוס מזרדים עבים יותר וכך נגדיל את גודל הזרדים ככול שנעלה בגובה. את פתח הקונוס ממקמים בצד ממנו באה הרוח כדי שהרוח תלבה
את האש.
סידור העצים– את העצים מכינים מראש לצד הבור בו אנו מדליקים את המדורה. כאשר האש נתפסת בזרדים נניח את העצים בעדינות מבלי לחנוק את האש. מדורה בצורת קונוס מפיקה חום ואור רב יותר אך מחזיקה פחות זמן. המדורה טובה לצורכי חימום מהיר. מדורה בצורת מזבח מפיקה חום קטן ביחס למדורת הקונוס אך מחזיקה יותר זמן. המדורה טובה לחימום ובישול. את מדורת המזבח מסדרים בדרך הבאה, שמים שני בולי עץ בצורה הזו = מעליהם שמים שני בולי עץ קטנים יותר בצורה הזו וכן הלאה ככול שעולים גודל העצים קטן.
גודל ויעילות המדורה
- גודל- מדורה לא צריכה להיות גדולה בכדי להיות יעילה. הבור ימקד את
החום. - רפלקטור– מדורת רפלקטור מנצלת את חום האש ומחזירה אותו אלינו. הרפלקטור
נעשה כאשר יש קיר/ מצוק. את המדורה נדליק מול הקיר במרחק שיאפשר לנו לשבת בין
הקיר למדורה בבטחה, בדרך זו יחזור אלינו חום המדורה ויחמם לנו גם את הגב. כל מי
שישב ליד מדורה בלילה קר מכיר את ההרגשה הלא נעימה של קור בגב.
שמירת טבע וכללי זהירות
- יש לוודא כיבוי מוחלט של האש בכדי למנוע שרפות.
- אין לפגוע בערכי טבע, גם לעצים יבשים יש
תפקיד במערכת האקולוגית של הטבע והם מהווים בתי גידול שונים ומגוונים. - חשוב מאוד לטשטש את עקבות המדורה כך שלא
יראו על פני השטח סימנים. שימוש באבנים גורם להשחרתם מה שישאיר צלקת לאורך
זמן בעיקר בשטחים מדבריים. - זהירות מעקיצות והקשות בזמן איסוף העצים
והשימוש בהם, בדיקה קטנה אם יש עקרב, נחש ושאר חרקים משונים שיכולים לסכן את
בריאותנו מונעת חוויות לא נעימות, כואבות ואף מסכנות חיים! - כוויות, מדורה גבוהה יכולה לקרוס ולפגוע
ביושבים סביבה, לכן הקפידו תמיד שהעצים שוכבים בתוך בור. הימנעו ממשחקים מיותרים
במדורה וסביבה, אל תשאירו מחוץ למדורה עצים חצי בוערים.
בציור ציוד שיאפשר הבערת אש:
1- משקפת שדה, לסרטון על הדלקה בעזרת משקפת לחץ כאן
2- אבן אש- לסרטון על הדלקה בעזרת אבן אש לחץ כאן
3-4- גפרורים ונר- לסרטון איך לאטום גפרורים לחץ כאן
5- מסור מייתר.
6- סכין- סכין היא עזר חשוב לסרטון על הבערת אש בעזרת סכין ועצים ע"י חיכוך לחץ כאן
7- אבן צור ואגרופן ברזל- אחת הדרכים שבהן הדליקו אש נוודי המדבר.