גילעד שדה
צלם עיתונות - יוצר דוקומנטרי - כתב רדיו - טייל
איך לכתוב יומן מסע
יומן מסע- נקודת המבט האישית, היצירתית כפי שהיא יוצאת מהלב, אל הראש ומשם באותות המצווים את היד לצייר את האותיות על הדף הבלוי מהדרך הארוכה.
- צ'צ'ה- היא הושיטה לי יד, בוא, בוא היא אמרה באנגלית שבורה יותר משלי. עיניה החומות בהירות ומבטה התמים שבו אותי ברגע הראשון. שרשרת כסף בלטה על הגופייה השחורה שהיא לבשה, אומנות מקומית כנראה. למרבה הפלא לא היו לה שערות באף או סוודר טבעי על הידיים. בחורה יפה שנותנת בראש לדעות הקדומות מבדיחות גרועות על ראש מרובע.
מוזיקה גיאורגית התנגנה ברקע, רקדנו כמו בסרטים. "מה שותים אצלכם בכפר?" שאלתי. היא הלכה למטבח וחזרה עם כוס מלאה משקה שקוף. "צ'צ'ה" היא אמרה והסבירה לי בשפת הסימנים איך שותים את המשקה הזה- שואפים אויר, עוצרים נשימה, שותים הכל בשלוק אחד ובסוף נושפים החוצה באיטיות בניסיון לקרר את הגוף… - יום שני להליכה שעה 22:13- הלילה ירד ואני מחכה לארוכת הערב שתתבשל. מקודם כשפתחתי את האוהל "הבית" חשבתי לעצמי על המשמעות של הדברים הקטנים בחיים. עם מקל ההליכה שלי ושרוך של הנעל פתחתי "חבל כביסה" . הלכתי לנהר שיוצא מהקרחון כדי לכבס זוג גרביים. אחרי שחזרתי ציירתי קצת. הדברים הקטנים שעושים את החיים לטובים יותר. טוב המרק מוכן.
יום שלישי להליכה 08:40- אני על הפס, איזה נוף מדהים. כאילו אין סוף להרים. אני אחרי ארוכת בוקר דשנה הכוללת לחם יבש מהמאפייה הכפרית האחרונה שפגשתי, גבינה קשה עם טעם חזק וסיר תה מצמחי בר שאספתי אתמול. ואללה המפה שיש לי על הפנים, היא ישנה, בלוייה ובקושי רואים בה משהו. - בכל רגע נתון מישהו מרים כוסית לחיים במדינה הזו. ברגע שמתחילים להגיד, לחיים, לחיי כולם, לחיי האלכוהול… זה סימן שהחבר'ה כבר מספיק שתויים כדי לחזור לבתים.
לעיטים נדירות אני פותח את יומני המסע שלי. פעם חשבתי לעצמי למה רשמתי ואני עדיין רושם את יומני המסע. והתשובה פשוטה מאוד "כי באותם רגעים זה נראה לי הגיוני" יש גם תשובה יותר עמוקה. יומן מסע הוא האוזן הקשבת בטיול. המקום לרשום בו חוויות, או הגיגים גאוניים שהברקתם ואתם לא רוצים לשכוח. זה המקום להיות אמנים, סופרים, משוררים, מושלי משלים וכל מה שעולה על רוחכם וזה כמובן המקום הפרטי שלכם.
איך עושים את זה?
אני אפתח באנקדוטה שאני לא יודע אם היא אמיתית אבל היא מצחיקה ויש לה קשר ישיר למאמר. כשתחיל המירוץ לחלל נסא סוכנות החלל האמריקאית השקיעו מליוני דולרים בכדי לייצר עט שיוכל לשמש את האסטרונאוטים בחלל. מנגד הראש הסובייטי חשב על פתרון זול בהרבה, עפרון…
עטים זה אם כל האסונות של יומני המסע. כשחם הם מתייבשים כשקר הם קופאים, יש להם נטייה לא לעבוד בגבהים והכי גרוע, זה כשנמאס להם. הם נוזלים ומכתימים את כל מה שנמצא בסביבתם, מבגדים תרמילים ידיים ויומן המסע בכבודו ובעצמו.
- אז הטיפ הראשון שלי קחו עפרון, מחדד ומחק.
- הטיפ השני- אל תקחו דפדפת או כל מיני דברים ענקיים, כדאי (לדעתי) שהיומן יהיה בגודל שמתאים לכיס. ככה הוא יהיה איתכם בנסיעות הארוכות, בפאב המקומי או בזמן שאתם טסים במטוס מקרטע ולא תצטרכו את התיק בכל רגע שתרצו לכתוב, לקחת פרטי קשר של מישהו או לצייר.
- שימו את היומן בשקית אטומה למים, יומן רטוב לא שווה הרבה…
- רצוי לרשום: יום, תאריך, שעה ומקום. זה יחסוך ממכם את המחשבה "אמממ איפה ומתי זה היה?"
- אתם יכולים להוסיף תיאור ציורי או שלא ציורי של נופים, לבוש, פרצופים, אוכל וכל שעולה על דעתכם.
- אני מקדיש בסוף היומן כמה דפים לרישומים א- על פרטים טכניים של מסלולים, נסיעות, גסט אהוסים, שמות של מקומות יפים וכל מידע שיוכל לעזור למטיילים אחרי.ב- אוכל מקומי, איזה סוג, מה זה, מה יש בפנים והכי חשוב מתכונים. ג- שיחון ומילים חשובות. ד- פרטים של אנשים שאני רוצה לשמור איתם על קשר.
אבל הכי הכי חשוב, תרשמו מה שאתם רוצים, איך שאתם רוצים בלי לחשוב על איך זה יראה או מה יחשבו אחרים אם הם יקראו את היומן.
גילעד שדה 📸✍️🎙️📽️ Gilad Sade 
טיפים מעולים. יצא לי כמה פעמים לטייל על מפה של הארץ ולא לקחת איתי יומן או לחלופין, לקחת איתי יומן ובדיעבד להבין שהוא לא פרקטי בכלל.נראה לי אני אעתיק את הטיפים ואצרף לרשימת ה"מה לקחת לטיולים" שתלויה לי על הלוח שעם.
אהבתיאהבתי