צלם עיתונות - יוצר דוקומנטרי - כתב רדיו - טייל

הסוף
"אתה יודע מה הכי גרוע?" שאל אותי חבר שיצא איתי לטיול שכשל ונגמר בביש מזל מעורב בטיפשות. "מה?" עניתי. זה שאני צריך להיסחב בטרמפים עם מזוודה גדולה של תייר ובגדים של טייל" ככה בחום הכבד של צומת הערבה הסתיימה לה אחת מפרשיות הטיול המביכות בחיי.

השוטרים
שלושה שוטרים ושתי קצינים ירדנים ישבו בחדר ועישנו סיגריות. השוטר שהביא אותנו אמר משהו בערבית לקצין הבחיר בחדר והביא לו את הדרכונים שלנו. "כנסו" אמר הקצין, קירח עם שיער מדובלל וכרס שמעידה על שעות רבות של ישיבה והרבה אוכל. את מדיו של הקצן עיטרו סיכות צבעוניות רבות על החזה. הקצין שאל כמה שאלות את אחד מחברי ואמר לנו לשבת.

החדר
"משטרת תיירות" הודיע השלט הגדול מעל הכניסה לחדר. מתקן ובו פרוספקטים על עקבה ופטרה ניצב בצידו הימני של החדר משמאל עמדו 2 שולחנות בצורת ר' עליהם הרבה ניירת ומסך מחשב מיושן.  מאחרי השולחנות ישבו שתי הקצינים עם תואר בארכאולוגיה ושוטר זוטר שהיו עסוקים ברישומים. על המסך הטלוויזיה המגושמת נראו סרטי טבע של ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק אבו דבי, כן יש ערוץ כזה. ישבנו על הספסל בקצה החדר ליד דלת הכניסה. עלי, שוטר צעיר וטרי, אבא לארבעה בנים ובת מכפר מרוחק כמה שעות נסיעה ישב לידי וניסה לקנות ממני את משקפי השמש. הוא הציע לי כמה דינרים ומשקפי שמש מזויפות ומכוערות ואני סירבתי. לאחר תחקיר של מפקד משטרת התיירות  וחיפוש נוסף בתיקים המטנו עוד כשעה וחצי על הספסל בתחנת משטרת התיירות הירדנית. לבסוף הועברנו ללשכתו של מפקד המשמר ששאל כמה שאלות וביקש ממנו להתלוות אליו שוב.

תקווה שנגוזה
לרגע חשבתי שהסיוט נגמר כשמפקד המשמר לקח אותי לנקודת ביקורת הדרכונים, כבר חשבתי שיתנו לנו להיכנס לירדן מה שהתברר כטעות. פעם הבאה תבואו עם מדריך נאמר לנו. המשכתי בהליכה עם הקצין, הוא היה קשוח, לא מצמץ לרגע. הוא לקח אותנו ליציאה ממעבר הגבול הירדני. פתח לנו את השער וחיכה שנצא. ברגע שיצאנו הוא סגר את השאר הסתובב והלך חזרה אל משרדו כנראה.

הסיבה
בעבר כל קבוצה של שישה תיירים ומעלה שבאו לירדן היו מחויבים לשכור מדריך ושוטר תיירות מקומי. עם הזמן המספר הצטמצם וירד לחמישה ואפילו אבעה אנשים. בחודש וחצי האחרונים כל מי שנכנס לירדן זקוק למדריך. בנוסף לזה הירדנים לא אוהבים שמטיילים נכנסים לממלכה ולא מוציאים הרבה כסף. הם רוצים לראות בכניסה הזמנות של מקום במלונות ואתרים שעולים כסף.

הלקח
ימי החסד של ירדן נגמרו. לא יוצאים לירדן בלי להזמין מדריך מקומי שיעביר אתכם, בנוסף הזמנה של לילה במלון וכניסה לאתרים בתשלום תקל על המעבר.