יום הולדת, שוב מצאתי את עצמי ביום הזה במלחמה על השמחה, במחשבה על המהות ובציפייה אל העתיד.
בימים כאלה אני נוהג לחזק את עצמי במבט אל העבר, בראייה של מה שעברתי ומה שהביא אותי למקום בו אני נמצא כיום.

המחשבה על העתיד תמיד מקשה את העשייה, היא מכניסה בנו פחדים ונוטעת בלבנו את המחשבה הקשה שאולי אנחנו לא יכולים.

לעומת זאת במבט קטן אל העבר אנו יכולים לראות את העשייה העצומה של חיים שלמים, את הדילוג על המשוכות הקשות שבדרך, את הטיפוס על הפסגות הגבוהות של החיים, את ההידחקות דרך פירים ונקיקים צרים, כאלה מלחיצים מאוד שגורמים לנו לחשוב לרגע קט שאנו תקועים ואין מוצא, את הירידה במפל שהקושי האמתי במעבר שלו הוא רק הצעד הראשון.

אומנם היום לפני 28 שנים הוא היום בו יצאתי אל אוויר העולם אך אם להיות כנה ימי הולדת אצלי הם לא רק התאריך בו נולדתי אלה גם הימים בהם אני יוצא מאזור הנוחות שלי כי רק ככה אני מגלה על עצמי דבר חדש, מצליח לפרוץ מנעול קשוח, לפתוח דלת נוספת, לכבוש פסגה לא נודעת או להידחק במערה חדשה ולא מוכרת.

בשבילי היום הזה הוא יום הכיפורים הפרטי שלי, לא יום בו אני מבקש סליחה אלה יום בו אני מגלה הבנה כלפי עצמי, יום בו אני מעמיד את החולשות אל מול החוזקות ומחליט השנה אני מתמודד עם דברים חדשים, השנה אני מעז יותר, השנה אני יוצא שוב מאזור הנוחות שלי ופורץ קדימה עוד לעבר הפסגה הבאה.

אבל יותר מכל דבר היום הוא יום של תודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי:
הזכות להתמודד עם הקשיים שבדרך, אלה שהיו, אילו שמפריעים כרגע ואילו שיהיו בעתיד.
הזכות לעסוק במה שאני אוהב.
הזכות להגשים את החלומות שלי.
הזכות לחיות בדרך הלא שגרתית בה בחרתי
הזכות בעקשנות שלי.

ויותר מכל הזכות שנותנים אילו שאני מדריך ונותנים לי כל יום להיות שותף בהתמודדויות שלהם,  מול אתגרי הטיולים, מול המסעות, מול סדנאות ההישרדות, מול הגובה במפלים, מול הקפיצות אל המים הקרים, מול הפחד ממקומות סגורים כשהם מנסים להקשיב להסברים שלי איך להידחק במערה כנגד כל הסיכויים.

בזכותכם אני לומד יותר, בעזרתכם אני שואב כוחות ובאדיבותכם אתם אתם משאירים אצלי חותם בלב.

תודה
ועכשיו איך אומרים? מתחילים חזק ומגבירים, שתהיה שנה טובה 🙂