גילעד שדה

צלם עיתונות - יוצר דוקומנטרי - כתב רדיו - טייל

הסודות האפלים של טביליסי: מתחת לרחובות הראשיים של טביליסי בירת גיאורגיה נמצאים המנהרות הסודיות של הק.ג.ב הסובייטי

הסודות האפלים והנסתרים ביותר של עיר הבירה הגיאורגית טביליסי נמצאים ממש מתחת לרדאר התיירותי ואפילו מתחת לרחובות העמוסים ביותר של העיר שם פזורים כמה עשרות בונקרים ומנהרות סובייטיים נטושים.

זה היה עוד יום קיץ באחד מהטיולים שלי בקווקז, ישבתי בבית קפה בטביליסי בירת גיאורגיה מנסה לברוח מהחום והלחות של העיר הרועשת. כמה שעות אחר כך מצאתי את עצמי מתגנב יחד עם מטיילים נוספים שהכרתי כחצי שעה לפני, אל חצר בניין מגורים ממש בלב ליבה של העיר. צועדים אל אחד מהמקומות המסטוריים במדינה שהפכה ליעד מאוד פופולרי באותם השנים. תמיד רציתי למצוא המנהרות האלו אבל נכשלתי בכל הניסיונות הראשונים. חסר מנוחה, המשכתי לחשוב על סיפוריהם של אלה ששרדו את חקירות הק.ג.ב וסבלו מהדיכוי הסובייטי. הדלקתי את פנס הראש שתמיד נמצא אצלי בפאוצ' ונכנסתנו אל מנהרה שעל פי מה שסופר לי, נחפרה על ידי עבדים גרמנים שנפלו בשבי של ברית המועצות. בכניסה היו זרוקים מזרקים, וכל הקיר היה מרוח משהו שהוא ספק דם ספק צואת אדם. נדחפנו אל הצחנה, מדלגים על ערמות הפסולת ושלוליות מי הביוב, תוצר של נזילה בצינור בנקוז של הבניין למעלה

לא כל יום אתה מוצא כניסה אל מנהרות תת קרקעיות ששימשו את הקגב, אלומת פנס הראש שלי ניסתה להאיר את החושך מבעד לאובך הסמיך של המנהרות ועם כל נשימה באה איזו דאגה מתיאוריות שונות שעלו על ידי השותפים להרפקה. זה היה בלתי נמנע אחרי שהתגנבנו והלכנו אל תוך החשיכה בלי מפות או מושג מה נמצא בפנים.

לפי מה ססופר לי על ידי מי שחשבו בפני את קיום המנהרות, המבוך נבנה ונחפר על ידי עבדים, ושימש את ק.ג.ב. לחקירותף עינויים, וכתא מעצר חשוך לראשונה תוכננו כמעכת מקלט תת קרקעית. תוך כדי השוטטות במנהרות פגשנו מקומי שנן לנו לצלם מפה של מקלט אטומי והסביר לנו איך להיכנס אליו. הוא הזהיר אונו שזה יכול להיות מסוכן ושיש צורך לעבור דרך חדר של עובדים הנראה כמקום תמים אבל מסטיר מאחריו את אחד מהמקומות ששימשו את הק.ג.ב

תוך כדי סיור בבונקרים ובמנהרות הסובייטיות הנטושות בטביליסי מצאנו מקלטים למכורים לסמים, כבלי חשמל פתוחים מלאים במכשולים מסוכנים.

חקר של אתרים נטושים מאפשר לנו להביט אל העבר ומלמד אותנו על החיים ועל עצמנו, ומכאן החשיבות של שימור מקומות כאלה לדורות הבאים.
אם אתם תחליטים לחפש אתרים נטושים, אתם חייבים לקחת בחשבון שזה מסוכן וחשוב שתתכוננו לתרחיש הגרוע ביותר. אין כאן המלצה לעשות זאת, אני מנסה ללבוש בגדים ארוכים, נעליים מלאות ומסיכת נשימה אבל לא צמיד מצליח. דבר נוסף, תמיד יש לי בתיק פנס ראש עם סוללות נוספות, וכשאני נגנס למקום כזה שאני דורג שיהיה לי מים, כמה חטיפים ודרך להגן על עצמי.

בביקורים שלי, אני לא לוקח שום דבר איתי ודואג להשאיר הכל כפי שהיה. הפוסט הזה הוא לא המלצה ולא עצה אלא שיתוף אישי.